פברואר 11, 2020

עקבו אחרינו

ראיון עם נטע גרנות -
מנהלת החדשנות של נסטלה אסם

מי אני?

מנהלת חדשנות ומצוינות עסקית אסם-נסטלה

נטע, מהנדסת מזון, בוגרת הטכניון. ב-20 שנים האחרונות, עבדה בקשת רחבה של מקצועות בתחום זה, החל מטכנולוגיית קו ומנהלת מחלקה בתנובה, דרך מנהלת הבטחת איכות ו-VP R&D במטרנה. לאחר מכן עבדה נטע כטכנולוגית ראשית של טבעול, שם נחשפה לניהול פיתוח ברמה גלובלית. בשנתיים האחרונות מובילה נטע תהליכי חדשנות ומצוינות עסקית במטה של אסם-נסטלה ובתפקידה הנוכחי תומכת ביחידות העסקיות השונות בבניה ויישום של תוכניות החדשנות שלהם. בין השאר, תפקידה להטמיע וללמד מתודות עבודה בתחום החדשנות, להוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית של תהליכי ליבה, בהן מטמיעים תהליכים ומערכות מיחשוב חדשות. בנוסף על עבודתה באסם-נסטלה, נטע היא דוקטורנטית בתחום ניהול החדשנות באוניברסיטת חיפה.

האם יש לכם מערכת תומכת לניהול תהליכי חדשנות בארגון?

בעבר הייתה לנו מערכת שנסטלה העולמית הטמיעה ונועדה לניהול פרויקטי חדשנות. אך היא לא היתה ידידותית וגרמה לסרבול בתהליכים, ובישראל לא הטמיעו אותה. לפני כשלוש שנים במסגרת תוכנית גלובלי בשם Nestle Business Excellence, הוכנסה מערכת מתקדמת יותר, שמתאימה לניהול פרויקטי חדשנות. את המערכת הזו הטמענו בכל העולם ואני הובלתי את ההטמעה בישראל.

הרעיון הוא שהמערכת מצד אחד מובנית, אבל גם מאפשרת הרבה גמישות: ניתן לבחור את נקודת הכניסה שלך כמו בפאזל, אתה יכול להחליט אילו חלקים מהפאזל מתאימים לך. המערכת ידידותית וממקדת לאסוף את המידע המינימלי הנדרש על מנת לשקף תמונה טובה למקבלי ההחלטות וצוות הפרוייקט מהם פערי הידע בפרויקט ומה מטרותיו. אנחנו רוצים חדשנות שמייצרת צמיחה וזה בדיוק מה שאנחנו בוחנים: עד כמה החדשנות מייצרת צמיחה רווחית ומה ה- ROI. אנחנו בשאיפה שיהיו מעט פרויקטים אבל גדולים, כי הרבה פרויקטים קטנים משגעים את המערכת ולא מביאים מספיק ערך, ואילו בפרויקטים גדולים יותר מתאפשר לנו לנהל סיכונים, לשקף בצורה מאוד ברורה מהם הסיכונים ולדעת לנהל אותם.

האם קיים קשר ושיתוף בין היחידות השונות, הן מבחינת אתגרים והן מבחינת הזדמנויות? האם אתם אוספים את האתגרים?

אמנם לכל יחידה של תוכנית חדשנות משלה, אבל בהחלט קיים שיתוף פעולה. למשל, בסדנאות חדשנות שאנחנו עורכים אליהן מוזמנים נציגים מיחידיות עסקיות אחרות כדי להעשיר ולגוון. מתקיים אחת לשנה מצעד הגאווה בו מציגים לכולם מהלכים מוצלחים. דוגמא נוספת לשיתוף פעולה מלא הוא ההאקתון שעשינו בשנה שעברה, שבו היחידות העסקיות פתחו את האתגרים שלהן בפני כלל העובדים, וצוותים מכל רחבי הארגון באו והציעו רעיונות ופתחו תוכניות עסקיות.

מה היה התהליך? האם הודעתם להם על האתגרים מראש?

פרסמנו את האתגרים לכל הארגון דרך אתר ובאמצעות קמפיין פנימי שהכנו ואנשים פנו לאתגר שמשך את ליבם. אנשים מכל קצוות הארגון בנו צוותים, המלצנו להם לבנות צוותים כמה שיותר הטרוגניים. בהאקתון עצמו השתתפו כ-200 איש (מתוך כ4500 עובדים) והם כללו צווותים מכל היחידות והמפעלים, מנטורים מקצועיים מהארגון שתמכו בצוותים ומנהלים בכירים שהיו השופטים בתחרות. זאת היתה חוויה מדהימה. היו קבוצות שהגיעו ליום ההאקטון עם פרוטוטייפים מוכנים ומצגות ברמת גימור מדהימה, אפילו שלא התבקשו. מבחינתי זו היתה דוגמא טובה מאוד לכך שניתן לעשות חדשנות גם בצורה אחרת – יותר מהירה ויותר משתפת. מעבר לרעיונות עצמם שצריך ליישם, גם המסר היה כאן מאוד מאוד יפה, ועכשיו מדברים על לעשות האקתונים נוספים בתחומים שונים – ברגע שיש כלי שעובד, ניתן לפתוח אותו לתחומים נוספים.

האם אתם עושים מעקב לאימפלמנטציה של הרעיונות השונים, כולל אלו שעלו בהאקתון? האם את ממשיכה לעקוב וללוות את הפרויקטים?

כן, בהחלט. חלק מהגדרת ההאקתון היתה שחייבים לנסות להטמיע חלק מהפרויקטים, כדי לא להישאר עם רעיונות באוויר. היחידות העסקיות שהציבו אתגרים עברו על כל הרעיונות שהציגו להם ובחרו מה ואיך הם עומדים ליישם. פרוייקטים נכנסו ממש מיידית לתוכנית עבודה, כי בהאקתון הם כבר עברו תהליך בדיקה ושכנוע. יפה לראות שלפעמים היישום הוא לא רק רעיון בודד, אלא מצרף של כמה רעיונות, דבר המתאפשר בעקבות תהליך מגוון כזה. אני בהחלט ממשיכה ללוות את היחידות העסקיות בהטמעה, ואני אמשיך עד לשלב שבו יעשו לפרוייקט POST EVALUATION לאחר ההשקה, במטרה להפיק לקחים ולהשתפר בהמשך.

מה הערך (Value) לעובדים?

במסגרת ההאקתון היתה פניה לכלל העובדים, מה שהפך את כולם לשותפים באתגרים העיסקיים. אלו שהשתתפו זכו למנטורינג מקצועי וחשיפה למנהלים בכירים וגם קיבלו במה להציג את היכולות שלהם, יכולות שאולי לא היו נחשפות בתפקיד השוטף שלהם. בנוסף, בכל תהליכי החדשנות אנשים נחשפים לתהליכי עבודה חדשים, עוברים הדרכות מקצועיות על כלי עבודה ושיטות, מה שמפתח אותם מקצועית.

האם יש זמן שמוקצה לחדשנות?

זה לא פשוט לפלס זמן לחדשנות בין אתגרים שוטפים יומ-יומיים. חדשנות היא חשובה, אבל לא מרגישה דחופה. אנשים מאוד עמוסים ועבודה על חדשנות לוקחת זמן. אנחנו חברה יצרנית שמוכרת מזון ולא גאדג'טים או מותרות. יוקר המחיה משפיע על כולנו ויש לזה גם השלכות על המשאבים של האנשים: אנחנו עובדים במצבת שהיא מאוד LEAN ואין זמן ומשאבים מיותרים. אנשים מאוד מפוקסים, ומאוד עמוסים, לכן המטרה לרכז מאמצים לפרוייקטים גדולים ומשמעותיים חשובה. אגב, מעמיתי מנהלי החדשנות במגוון חברות הבנתי שזה אחד האתגרים הגדולים אצל כולם.

כיצד מזהים את הפנינים מתוך ערימת הרעיונות?

המנהלים שלנו גמישים ופתוחים לשמוע רעיונות. רשמית כל אחד יכול לבוא עם רעיון, אך בפועל למי שיש רעיון צריך למצוא את האדם הנכון וביחידה העסקית הנכונה, והם אלו שיבחנו לעומק את הרעיון ויחליטו אם הוא רלוונטי, אם יש לזה צורך בשוק, ובמידה וכן, זה יהפוך לפרוייקט.

אני רואה שאת נמצאת בלא מעט אירועים ומפגשים

זה תחום שבו כל הזמן צריך ללמוד עוד, להכיר אנשים – בעיקר אנשים ששונים מהאנשים שעובדים איתם ביום יום. אנשי חדשנות יודעים את זה תיאורטית, וזאת הדרך הכי טובה לעשות את זה: ללכת לסדנאות, ללכת ל MeetUps שבהם יש אנשים מתחומים אחרים, לקבל השראות ממקומות אחרים. כל פעם אני לומדת משהו אחר. אני גם אוהבת להנגיש את המידע החוצה ומקווה שיש בצד השני מישהו שהמידע עוזר לו, ועוד יותר אני מקווה שלוקחים את זה ועושים עם זה דברים טובים. בסופו של דבר זו המטרה, לעשות טוב יותר לעולם. גם אצלנו בחברה יש הרבה עשייה שמטרתה עשיית טוב, עשייה שהיא ערכית.

יצא לך לבקר ולעשות שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים?

תמיד היינו פתוחים לשיתופים פעולה. בתקופה שהייתי בפיתוח במטרנה ובטבעול הצוות שלי ואני עשינו הרבה ניסיונות ופרוייקטים משותפים עם סטראטפים. חלק הצליחו וחלק לא, בכל מקרה היה תהליך של הפרייה הדדית. התחום הזה גם מתחזק משמעותית עכשיו עם הקמת הזרוע של open innovation שממוקמת באסם תחת המדען הראשי, ונמצאת בקשר ישיר עם נסטלה העולמית.

לאן הולך שוק המזון? איזה חדשנות יש במזון? מה נאכל עוד 10 שנים?

מהסתכלות רחבה וגלובלית אפשר לומר שהעולם מתחיל לגלות אחריות על הנזקים שהוא עושה. זה מתבטא בחיבור בין מזון לסביבה, למשל בהיבט של ההשפעה הסביבתית של גידול חיות משק וגם ההשפעה הבריאותית מאכילת בשר. אלו טרנדים שמזינים אחד את השני, אחוז הצמחונים, הטבעוניים ומפחיתי הבשר עולה בעקביות, כך שפתרונות נוספים בתחום המזון מן הצומח ובשר מתורבת כנראה יהיו חלק מהעתיד. גם צפוי המשך הידוק הקשר בין האוכל והבריאות, נושא שמאוד חזק כבר היום. בעתיד צפויים יותר פתרונות פרסונליים והתאמת המזון מבחינת רגישויות, העדפות דנ"א ועוד.

ספרי לנו על פרויקט שאת גאה בו במיוחד

יש כמה מדפים בסופרמרקט שאני ממש גאה בהם ומרגישה אליהם קשר רגשי, זה מאפיין הרבה טכנולוגי מזון. אני גם מאוד גאה בהאקתון שלנו – ההאקתון הראשון בענף המזון בישראל ולפי הבנתי גם באירופה. בהובלה שלי, שבוצעה על ידי צוות נהדר ומחוייב, בתמיכה הניהולית שקיבלנו, בתהליך החכם והמהיר שיש בו גם יתרונות עסקיים וגם יתרונות פנים ארגוניים, בחיבור של העובדים וכמובן ברעיונות המדהימים שעלו ונכנסים ליישום.

לסיום, ההמלצות של נטע גרנות למי שרוצה להיכנס לתחום של ניהול חדשנות?

דבר ראשון, אני חושבת שכדאי להגיע מהשטח שמכיר מספר רב של תחומי פעילות בחברה – לי זה מהווה יתרון. שנית, בחדשנות אנשים חווים הרבה שינויים, לכן, חשוב מאוד לדעת לרתום אנשים, להבין מה הצורך שלהם ולחבר אותן לחזון חדשנות ולפרויקטים עם סיכון. צריך להיות בלי אגו. כי אי אפשר לרתום דרך אגו, צריך לבוא דרך הרצון לתת ולהיות Giver. שלישית, חייבים תמיכה ניהולית מלמעלה, כי אם אין אותה, הסיכוי להצליח אפסי. כשיש תמיכה ניהולית, חשוב שתהיה רמה ביצועית גבוהה ולהוכיח שזה עובד. רביעית, אני חושבת שצריך לדעת למנן בין פעילויות קטנות בשטח לבין פרויקטים גדולים – שניהם חשובים. הפעולות ביום-יום הם אלו שמחברות את האנשים, דרך העזרה וההדרכה, והפרוייקטים הגדולים של פעם – פעמיים בשנה שיש להם נראות ובולטות מייצרים שינוי ב mindset . והכי חשוב – להיות מאוד פתוחים ללמידה ולהבין שלאף אחד אין מונופול על הידע, גם אם יש לי 20 שנה של ניסיון, אני עדיין לא יודעת הכל. חדשנות זה מסע שבמהלכו כל הזמן לומדים.

אם גם אתם חלק מצוות חדשנות ומעוניינים לשתף, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואשמח לדבר.

contact@inova.zone

Sign up and receive future articles right to your mailbox:

By signing up you agree to our terms & conditions

Don't be a stranger

Email Us

Call Us

YOU MIGHT ALSO LIKE

עיר העתיד

האם בעתיד נגור בעיר מתוצרת גוגל?

כתבה מעוררת מחשבה ב- TheMarket, בה עדי כהן מראיינת את מישל אורן, ראש המעבדה לעתידים אורבניים באוניברסיטת בר אילן.

בעשורים הקרובים אוכלוסיית ישראל תכפיל ואף תשלש את עצמה ואנו נאלץ להתמודד עם אתגרים חדשים רבים.

האם ערים חכמות יוכלו לפתור אתגרים אלו? האם ישראל, אומת הסטרטאפ מפגרת מאחור?

מרכז פרס לשלום וחדשנות - מבנה

סיור מדהים במרכז פרס לשלום וחדשנות

Nadav Levy March 19, 2019

הזוכים בהאקתון אוסם נסטלה

ראיון עם נטע גרנות – מנהלת החדשנות של נסטלה אסם

ראיון עם נטע גרנות – מנהלת חדשנות ומצויינות עסקית של נסטלה-אסם

תוייגחדשנות ראיון